שיטת המסע של ברנדון בייס וגוף הכאב על פי אקהרט טול

בספרו "ארץ חדשה" מקדיש אקהרט טול פרק שלם לגוף הכאב. הוא כותב:
"כל רגש שלילי חדש - שלא מתמודדים עמו באופן מלא, שלא מקבלים אותו ואחר כך משחררים אותו - משאיר אחריו שרידי כאב שיוצרים יחד שדה אנרגיה שחי בכל תא בגופכם. שדה האנרגיה הזה מורכב לא רק מכאב מן הילדות, אלא גם מכאב שהתווסף אליו גדיל ההתבגרות ובחייכם הבוגרים, וחלק ניכר ממנו נוצר על ידי קולו של האגו.
...
שדה האנרגיה של הרגש הישן, אך החי מאוד, שקיים כמעט אצל כל אדם הוא גוף הכאב.
...
כל חוויה רגשית כואבת יכולה לשמש מזון לגוף הכאב. לכן הוא משגשג בהתבססו על חשיבה שלילית ועל דרמה ביחסים.
...
אצל רב האנשים יש תקופות שבהן גוף הכאב רדום ותקופות שבהן הוא פעיל.
[מדבר על גוף כאב קולקטיבי, נשי, אצל אומות ועל המדיה וגוף הכאב]
...
אין זה משנה איזה חלק של גוף הכאב שייך לארצכם או לגזע שלכם ואיזה חלק הוא אישי. בכל מקרה אתם יכולים ללכת מעבר לו רק אם תישאו באחריות למצבכם הפנימי כעת. גם אם נראה כי יש צדק רב בהאשמה, כל עוד תאשימו אחרים, תמשיכו להזין את גוף הכאב במשחבותיכם ותישארו לכודים באגו שלכם. מבצע הפשעים בכדור הארץ הוא אחד ויחיד: חוסר המודעות האנושי. הבנה זו היא סליחה אמיתית. באמצעות הסליחה מתפוגגת זהות הקורבן שלכם ועוצמתכם האמיתית מתגלה - עוצמת הנוכחות. במקום להאשים את החשכה, אתם מאפשרים לאור להכנס."

טול מקדיש פרק נוסף להתעוררות ומציין כי הנוכחות המודעת היא זו השוברת את המעגל האכזרי של הזדהות עם גוף הכאב. בכדי להמגר את גוף הכאב יש להיות מודעים, יש להיות נוכחים. יש להיות בכאן ובעכשיו ("כוחו של הרגע הזה" מזכיר לכם משהו.). להכיר בכך שמה שהתעורר ומפעיל אתכם כרגע הוא גוף הכאב שלכם, ולא אתם. איך בדיוק עושים את זה? טול אומר שהידיעה היא כל מה שנדרש בכדי לשבור את ההזדהות עם גוף הכאב.

כאן, לתפיסתי, מתחילה הבעיה. טול לא מספק כלים חזקים להתמודד עם גוף הכאב, לשבור את דפוסי ההתנהגות הקיימים. הוא מציין שלא נדרש זמן לשחרור גוף הכאב, אלא ידיעה, נוכחות.

ברנדון בייס, בשיטת המסע מתארת גם היא חוויות עבר כואבות כמאוחסנות בתאי הגוף. מטפלים בשיטה מנחים את המטופל להגיע לאותם זכרונות מאוחסנים, להתמודד עם הרגשות באופן מלא, כדברי טול, לפרוק את אותה אנרגיה ורגש שלא בוטאו בעת התרחשות הזכרון ולסלוח.
למרות שעצותיו של טול ותרגוליו יעזרו לכל אחד, גם למי שטופל בשיטת המסע, הטיפול בשיטת המסע הינו תהליך אפקטיבי ועמוק לשחרור גוף הכאב. בייחוד למי שמתקשה לשחרר דפוסים קיימים, ומיומן ומכור לבריחות מנוכחות כאשר גוף הכאב מתעורר, כאשר הרגשות הקבורים מהדהדים בהתרחשויות בהווה.

אקהרט טול מתאר מקרה בו אישה בת 30 פלוס הגיעה לפגוש אותו והוא חש בגוף הכאב הכבד שמסתתר מאחרי חיוכה. "הדרכתי אותה למקד את תשומת לבה במה שהרגישה בתוך גופה, וביקשתי ממנה לחוש את הרגש באופן ישיר במקום דרך מסננת המחשבות והסיפור העצובים שלה. היא אמרה שהגיעה אליי כי ציפתה שאראה לה כיצד לצאת מהעצב, לא איך להכנס לתוכו. ... 'אני לא מבקש ממך לעשות שום דבר. כל מה שאני מבקש ממך הוא לגלות אם את יכולה להרשות לרגשות האלה להיות שם. במילים אחרות, וזה יכול להישמע מוזר, אם לא אכפת לך להיות עצובה, מה קורה לעצבות? את לא רוצה לגלות?' ... כעבור זמן היא הבינה שברגע שהפסיקה להזדהות עם ננרגשה המכאיבה שבתוכה, ברגע שהתמקדה בה ישירות בלי לנסות להתנגד לה, אותה הרגשה כבר לא יכלה לשלוט בחשיבתה..."
במקרה הזה האישה הרגישה מרחב סביב העצבות, העצבות הכאיבה לה פחות, או שהיא הזדהתה איתה פחות לדברי טול. לדבריו בתום המפגש הצטמצם גוף הכאב של האישה באמצעות הארתו במודעות.

בשיטת המסע, תהליך המסע הרגשי כולל ירידה בשכבות רגש, שלב בו המטופל מקבל, מחבק, מעצים את הרגש הנוכח, ומגלה מה נמצא מעבר לו או בתוכו. במקום להלחם ברגש או לנסות לשנותו לרגש נעים יותר, במקום להעצים את הסיפור שמתלווה אל הרגש - נותנים לרגש עצמו מקום, כך שנוכל להתמודד עימו, לקבל אותו לשחרר אותו, ממש כדברי טול (שמצוטטים בפסקה הפותחת). בתהליך המדורה שוב ניגשים אל רגש חזק, אך הפעם מאפשרים מקום גם לסיפור, ולאגו לפרוק את הסיפור והאאשמות, אם קיימות, הנלוות אליו. בסוף תהליך המדורה ישנה בדרך כלל סליחה מלאה (לעיתים זוהי סליחה חלקית). וכך ההתהליך כולו נועד לאפשר למטופל לשחרר את האנרגיה שאוחסנה בתאיו, את הזכרון התאי במינוחי המסע, לשחרר חלק מהאנרגיה שמהווה את גוף הכאב שלו.

רק לי נשמע שהמסע על פי ברנדון בייס הוא התהליך המושלם לשחרור גוף הכאב?